מדלן נשברה מיד, כמו בובה שחוטיה נקרעו. היא איבדה את הכרתה. עולמה החשיך כהרף עין, בלי שום אזהרה מוקדמת, כשהיא חווה כאב עצום. כאילו עורה מתקלף ממנה; הכאב בלע את תודעתה כולה. "לא!" מדלן מיהרה בייאוש אל עבר האפר שספג בהדרגה את השלג והגשם. היא בכתה בצער. ידיה רעדו כשהיא שפשפה אותן על הקרקע הלא אחידה וניסתה לאסוף את שארית האפר. אבל האפר רק הוכתם באדום מהדם שזרם מכפות ידיה, לפני שנמס על ידי הגשם והשלג. כ