"זָהִיר!" סטייס שָׁרְקָה לְאַלֶכְס, "תַּנִּיחַ אוֹתָהּ שָׁם, עַל הַסַּפָּה..." הִיא הֵסִירָה אֶת שְׂעָרָהּ שֶׁל לִיטָה מֵעַל פָּנֶיהָ, "הִיא בּוֹעֶרֶת, אֵיפֹה לְעָזָאזֵל הָרוֹפֵא?! אָמַרְתִּי לוֹ שֶׁאֲנַחְנוּ בַּדֶּרֶךְ לִפְנֵי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה דַּקּוֹת." מֹחוֹ שֶׁל אַלֶכְס עֲדַיִן הִסְתּוֹבֵב מִמַּה לְּעָזָאזֵל קוֹרֶה פֹּה. הוּא חָזַר עַל חָמֵשׁ הַדַּקּוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת שׁוּב. סְטֵיס הִתְקַשְּׁרָה