שער תודעתה נפתח לרווחה, אך דבר לא קרה. רגע חלף, ואז עוד אחד. ליטה בדיוק התחילה לפקפק אם עשתה זאת נכון, כשלפתע הרגישה נחשול בגופה. הזאב שלה זינק דרך השער. נשמעה פיצוץ דרך קרחת היער. אלו היו צלעותיה. עוד פיצוץ, ואז פיצוץ, צליל מתיחה ואז קריעה. צעקות הכאב שלה. פאניקה. *זה בסדר. תנמי. את כמעט גמרת.* לחש קול לתודעתה. ייסורים לוהטים התמתנו לכאבים חדים ויורדים בכל הגוף. היא ניסתה להתאפק. טוב יותר ממה שהי