"א-זה לא...זה...לא..." מוחה גימגם ולא הצליח להתניע, לא הצליח לחבר את המילים למחשבה קוהרנטית. "זה נכון," הוא נסוג מעט, קווי הדאגה נראו לפתע על פניו, "ד"ר מורגן הרדים אותך באותו לילה, כדי שהגוף שלך יוכל להחלים. המעבר הכפוי הזה, אחרי שהיית רדומה במשך שנים, קרע את הגוף שלך כמעט לגמרי. כשחזרת להיות אנושית, כמעט הכל היה זז ממקומו, קרוע או שבור. זה היה...חשבתי...ראיתי הרבה דברים בחיי, אבל את...ככה...חשבת