ליטה דחפה את רגליה הרועדות קדימה במסדרון, ודרבנה את עצמה לשמור על שיווי משקל וליישב את דעתה. היא השתדלה לא להיראות מתעניינת מדי בתאים לצד שלה, אבל הצעקות ששמעה בלילה היו קשות לשכחה. אלו היו צעקות של נשים שהיו מלאות בפחד אמיתי. לא צעקות של כאב בהכרח, אלא של אימה מוחלטת. אולי מבהלה או מחוסר ודאות לגבי מה שקורה, אבל היא לא יכלה לדעת. ההאזנה לקולות דרך דלת המתכת וקירות האבן הקשתה לדעת בדיוק מה קורה, מ