בטנה של ליטה ניצלה את הרגע השקט הזה ביניהם כדי להשמיע שאגה חזקה. "זה נשמע כמו זאב רעב," הוא הרהר, נסוג כדי לנשק את מצחה, "בואי, הארוחה כבר על הכיריים." "לא כדאי לי... את יודעת... בגדים?" ליטה הצביעה על גופה הערום עדיין, מכוסה רק בשמיכה. "אני, מצדי, לא אתלונן," החיוך הרחב והטורף שלו גרם לה להסמיק, "וגם ככה זה רק אנחנו. אבל אם את מתעקשת, יש פיג'מה בארון." היא התעקשה, כי לא הייתה שום דרך שהיא תשב בשו