בלי שמץ של הססנות ביניהם על רצפת חדר המלון, ליטה לקחה את ידיו החזקות והמחוספסות של קול, והובילה אותן בעדינות אל כתפיה, עד שכתפיות השמלה שלה נפלו. זו הייתה תנועה איטית ומייסרת שהשאירה אותה נושמת בכבדות, פטמותיה זקופות. היא משכה את אותן ידיים אל עכוזה, ודרבנה אותו למשוך אותה קרוב יותר, מה שהוא עשה, תוך השמעת קול מאומץ בגרונו כאשר מרכזיהם נפגשו. אם בכלל אפשר, הוא רצה אותה אפילו יותר עכשיו מאשר לפני ע