ליטה נפלה לאחור אל חזהו של קול. תחושת שפתיו על עורה הטביעה לרגע את כאב הזיכרון. הוא היה חם, מנחם. משהו שמעולם לא חשבה שנועד לה. כמה לילות היא השתוקקה להיות מוחזקת כך? שכאביה יירגעו? "ביום שראיתי אותך... ספרי לי מה קרה," קולו היה כמשחה לעורפה, ומשום מה זה לא הפחיד אותה לזכור. קול היה שם כדי לגרש את התחושה המגעילה שזחלה במעלה חזה. הוא ליטף את כתפה ללא מטרה ביד אחת והניח את השנייה על בטנה. "היה לנו ד