פיונה גומרת להגיד בוקר טוב לקנט ועוצרת ליד השולחן הקטן שלנו בדרכה החוצה. "היפהפייה הזאת בטח פיי," היא אומרת כשהיא מגיעה, ושולחת לעברי חיוך גדול. יש לה מבטא ניו יורקי כבד, קצת כמו של פראן דרשר, ואני לא יכולה שלא להתמכר לקסם טבעה המתוק והישיר. "נעים להכיר," אני אומרת. "או, מותק," היא אומרת, ומכווצת את אפה לעברי. "אני כבר יודעת הכול עלייך. ביג בוי שם סיפר לי הכול," היא אומרת, ומהנהנת לעברו מעבר לכתפה