איוון צוחק עליי אז, על כך שנותרתי חסרת מילים, ואין לי ברירה – גם אני צוחקת, וטומנת את ראשי בין ידיי. "כן," אני אומרת, וסומק עז מכסה את פניי. "שמעתי עליך. ואני חייבת לומר, לא שמעתי רק דברים טובים." "נו, באמת," הוא אומר, עדיין צוחק קצת. "לא יכול להיות שהכול היה רע." אני מציצה מבעד לאצבעותיי ומרחימה גבה לעומתו, נותנת לו להבין ש, כן. הכול היה רע. "מה," הוא אומר בבדיחות, "אף אחד לא סיפר לך על המראה עוצ