"פיי," קנט אומר, ומהדק את פיו לאחר שהגה את שמי, כאילו נזקק לרגע לרסן את כעסו. השריר הקטן של העצבנות מרצד בלחי שלו, וגורם לחיוך הקטן שלי להתרחב. "אסור לך לרדת למרתף. הייתי ברור לגבי זה." אני מעווה את שפתיי בפרצוף מתיילד מזויף, בודקת עד כמה רחוק אני יכולה למתוח את החבל. "אבל כל כך מעניין פה למטה," אני אומרת, ומחזירה את תשומת ליבי לאלבום החתונה. "למשל," אני אומרת בקול קליל, "לא היה לי מושג שהסכמת להת