הם עומדים כך לרגע, ידיו על מותניה, היא נשענת עליו לאחור – שבריר שנייה, בעצם, לפני שהיא מתרחקת, כורכת את מושכות הסוס סביב ראשו ומובילה אותו בעזרתן. פיי מחייכת אל קנט בתמימות, מודה לו בשתיקה על העזרה, ושניהם פונים חזרה אל האורוות. "אתמול בלילה," אומר קנט בשקט כעבור רגע, וידיו שוב בכיסיו. "לפני... הכול..." פיי נושאת אליו את עיניה, חשדנית משהו. ברור שהיא אינה רוצה לדבר על זה. ובכל זאת, הוא ממשיך. "נהנ