"סליחה," אני אומרת, ממצמצת לעברו ומסמיקה שוב. "אממ, תוכל לחזור על זה?" "אל תדאגי," הוא אומר, צוחק קצת ומושיט יד לעזור לי לרדת. "בואי, ניתן להית'קליף לנוח." אני מהנהנת ואוחזת בידו של ג'רום, מניפה את רגל ימין מעל גב הסוס וקופצת למטה, כשהישבן שלי מחליק על האוכף תוך כדי ירידה. ירידה אלגנטית הרבה יותר, אני חושבת, מאשר בפעם שקנט עזר לי לרדת והישבן שלי החליק עליו כשכמעט נפלתי. ועדיין, אני נזכרת, רק לרגע,