אני נועצת בו מבט, ובעיניי תחינה. "בבקשה. בבקשה פשוט תן לי ללכת הביתה, תן לי להישאר שם. אני לא אטריד אותך יותר לעולם." הוא מנענע בראשו באיטיות, ומתחיל לסגור את הדלת, כאילו ההצעה עומדת לפוג. "את יכולה ללכת הביתה ולהיפרד, פיי. או שאת יכולה פשוט להישאר כאן ולתת לו לתהות לאן נעלמת." מראה הדלת הנסגרת דוחף אותי לייאוש, ואני מתרוממת על רגליי הרועדות וממהרת לעברה, יוצאת החוצה. כשאני חוצה את המפתן, קנט ממלמ