"לא," הוא אומר, מחייך אליי בחיוך מפנק ורוכן גם הוא מעט קרוב יותר. ואז, להפתעתי ולשמחתי, הוא מתחיל לספר לי את סיפור חייו. במשך חצי השעה הבאה אני מוצאת את עצמי מקשיבה בקשב רב לסיפורו של איוון, לוגמת מכוס הטקילה שהמלצר שוב מגיש, מתענגת על העקצוץ ועל הטעם. הוא בעצם ממש, ממש מעניין – בחור שעשה את עצמו לגמרי לבד, טיפס במעלה הדרגות רק בעזרת כוח רצון טהור, נחישות ופיקחות. למרות עצמי, אני מתרשמת. לפני כל ז