הוא מנענע אותי קלות – לא משהו אלים, רק מספיק כדי לנסות ללמד אותי שהוא השולט – אבל אני רק צוחקת אל תוך כף ידו, אולי קצת בטירוף עכשיו – הפחד עדיין זורם בעורקיי, אבל יחד איתו יש משהו אחר – אדרנלין, אולי – אלוהים אדירים, יכול להיות שהוא צדק? האם הגוף שלי הגיב למשהו בסיטואציה, לאתגר, או לסכנה שבכל זה? "פיי, אני הולך לשחרר אותך, אבל אם תצרחי שוב, אני נשבע–" אבל בדיוק אז, דלת חדרי נפתחת בסערה וארוסי מתפר