כשהגענו סוף־סוף אל מכונית הסדאן השחורה, קנט ודניאל טיפסו למושב האחורי, כל אחד בצד אחר שלי, כשהם מוחצים אותי ביניהם. דחוסה ביניהם, שלבתי את ידיי בין ברכיי וניסיתי כמיטב יכולתי לנשום באופן סדיר. ״סע,״ אמר קנט בתקיפות לקרלוס, שהזניק את המכונית בציות. קנט המשיך להביט מהחלון, סוקר את הנוף בחיפוש אחר איומים נוספים שלא הבחין בהם בפעם הראשונה. דניאל, לעומתו, פנה אליי. הוא אחז בפניי בין ידיו ובחן אותי בקפי