פיונה מתנשפת, פיה פעור ועיניה עצומות, בשעה שהיא וקנט גומרים במשרדו. היא רוכבת עליו בכיסאו, תחתוני המשי השחורים שלה זרוקים על הרצפה. גם קנט נושם בכבדות, יד אחת שלו כרוכה בשערה, השנייה צמודה לגבה התחתון. באיטיות, היא מתרוממת מעליו ומורידה את כפות רגליה אל הקרקע. היא רוכנת קדימה, ידיה על משענות הכיסא, ומצמידה נשיקה לפיו. "תודה, בייבי," היא ממלמלת. "אני תמיד אוהבת פינוק קטן של אחר הצהריים." קנט לא אומ