היא פולטת צרחה מבוהלת כשאני מושיטה את ידיה למטה ומורידה את חולצת הטי, זורקת אותה הצידה וגנחה כשאני רואה את הציצים החשופים והמושלמים שלה. היא מתחילה לכסות את עצמה, אבל אני תופסת את פרקי ידיה ומורידה את ידיה למטה. "אל תחשבי אפילו על לכסות את הציצים המדהימים האלה." היא מסתכלת עליי כאילו אני משוגעת, ואני תוהה איך מישהו יכול להיות כל כך אדיש ליופיו. הציצים שלה אולי קטנים למדי, אני מניחה, אבל הם שובבים,