היינו שם כבר שעה, וכבר עמדתי להגיד לטריסטן לשכוח מזה ושיחזיר אותי הביתה כשאישה ניגשה ממזרח, מהצד השני של הרחוב. השיער שלה לא היה כל כך מובהר, והיא הייתה לבושה די סתמי במכנסיים שחורים קצרים, גופיית טריקו ורודה עם איזשהו דוגמה צבעונית מקדימה וכפכפים, אבל אי אפשר היה לטעות בפנים היפות האלה. טריסטן ראה אותה באותו זמן כמוני והרים את הטלפון שלו, הגדיל כדי לצלם כמה תמונות. "זאת היא?" אנזו שאל. "בטח נראה