VEDA כשהתעוררתי, השמש זרחה מבעד לחלון ולוקה כבר לא היה במיטה. התהפכתי בפיהוק, מרגישה את צריבת האוויר על החתך הקטן בלסת שלי שעדיין לא הספיק להחלים, ועפעפתי בעיניי באיטיות כשהזיכרונות מאמש שטפו אותי. הלחיים שלי בערות כשנזכרתי איך התפרצתי על לוקה. הדבר המשוגע שהפכתי להיות בזרועותיו כשפרץ דרך החומה שבניתי סביב עצמי. משהו היה שונה מאוד עכשיו, למרות זאת. וזה לא רק שהייתי שבעה פיזית. היה שם בושה על איך ש