VEDA לֹא. לֹא. לֹא, לֹא, לֹא, לֹא… צמרמורות החליקו על פני העור שלי למרות המים החמים הרותחים. במהירות, התחלתי להעביר את מטלית הרחצה הסבּוֹנית על שאר גופי. "אה, אמ. כמעט סיימתי. תן לי רק שנייה ותוכל להתקלח." טפשי, טפשי, טפשי! לעולם לא הייתי צריכה להישאר כאן. הייתי צריכה לקחת את הסיכויים שלי בשירותי המסדרון. הייתי צריכה לנעול את הדלת המזוינת. האם אני לא צריכה להיות כאן? האם אני צריכה להתנצל? "אני רק…