רק אז מבטה נפל על החבורות בצווארי. פניה התהדקו בדאגה, והיא התחילה להרים את ידה לעברי, אבל אז נראה היה שנזכרה היכן היא נמצאת ומי אני, והניחה לה ליפול חזרה לצדה. "מה לעזאזל קרה? את בסדר?" עקפתי אותה, התיישבתי על אחד הכיסאות והתחלתי לתקן את הקפה שלי. "סטרתי למנהל שלך." "לא, לא עשית את זה," היא פרצה החוצה, שתי ידיה עפות לכסות את פיה. ואז היא הצטרפה אלי לשולחן, התיישבה בכיסא השני, שפתיה מהודקות ועיניה