קמתי לגובהי המלא ורצתי חזרה במורד המסדרון אל חדר ההפסקות, רגליי היחפות דוממות על הרצפות הקשות. איש עמד מעל גופתה של מריה. הוא הרים את החולצה שלי מגופה, ובהה בציצים שלה. בלי לחשוב, הרמתי את האקדח שלי, מכוון למקום שבו הפנים שלו יהיו בערך בעוד שתי שניות. "אתה חתיכת חולה. אתה יודע את זה?" הראש שלו זינק למעלה, ושמתי לב שהעיניים שלו היו כל כך כחולות בהירות שהן נראו כמעט לבנות, ממש לפני שתקעתי כדור בין ה