לוקה עברו שבועיים מאז שכמעט שכבנו. וודה אפילו לא יצאה פעם אחת מהחדר שהשתלטה עליו בלי רשותי. בעצתו של אנזו, בתמיכתו של טריסטן, השארתי אותה לבד ואפשרתי לה להתאבל, אבל ההמתנה הוציאה אותי מדעתי. לא הייתי אדם סבלני, אם כי ניסיתי להיות. אפשרתי לה לעבור מהחדר שלי. נתתי לה זמן להתמודד עם הגרוע מכל באבלה. אבל עכשיו הייתי צריך שהיא תתאפס על עצמה. אחי חזר הביתה לאוסטין. מצאתי את ליסה במטבח בדיוק כשהתחילה להכ