לבסוף, היא הפסיקה לנסות להכחיש. היא נסוגה צעד אחד, ואז שניים, הניחה יד על פיה בניסיון לחנוק את הצעקה שבקעה מגרונה כשברכיה בגדו בה והיא התמוטטה. תפסתי אותה לפני שהיא פגעה במרפסת, אספתי אותה בזרועותיי ונשאתי אותה לאחד הכיסאות. הושבתי אותה על ברכיי, חיבקתי אותה חזק, אבל אפילו אני לא יכולתי לעצור את התפרצות האבל שבקעה ממנה. היא התייפחה והגוף שלה רעד בעוצמה עם כל יבבה, משועבדת לשברון הלב שלה. ליטפתי את