חזרתי להכרה מלאה לאט, כאילו שחיתי מעומק הבריכה. צפתי על פני המים לרגע, רק כדי לשקוע חזרה אל המעמקים השלווים. מישהו תחב את השמיכה קרוב סביבי, ואז נפלתי חזרה אל השכחה.
בפעם השנייה, שמתי לב לציוץ ציפורים בחוץ וחייכתי. אבל נרדמתי שוב מבלי לשים לב.
רק בפעם השלישית הצלחתי להישאר ערה. בעיקר בגלל הלחץ בשלפוחית השתן שלי.
פקחתי את עיניי, מצמצתי מול אור השמש ומיד סגרתי אותן שוב בנהמה. מי לעזאזל פתח את התריסי
















