הצצתי בו בזווית העין. "אתה מתכוון שאתה צריך שניקול תלך איתך." איכשהו, הצלחתי לשמור על קול יציב. הוא קפא לרגע, ואז המשיך לעיין בין הבגדים שתלויים על המתלה שלפניו. "כן," הוא אמר לי. "זה בשבת. בעוד יומיים." עיכלתי את פיסת המידע הזו. אני אלך איתו, כמובן. אני לא יכולה לגרום לו להתאהב בי אם אסרב לבלות איתו זמן. אסרב לשחק במשחק שלו. אבל... בזהירות, ודה. "מה אם אני לא רוצה ללכת?" שלפתי זוג מכנסיים. בחנתי