עיניו סרקו את פני. "ניקח את זה לדרך." הוא השתהה, נראה כאילו רצה לומר משהו נוסף. אבל אז מצב הרוח השתנה כשהוא כאילו ניער מעליו את כל מה שהטריד אותו. "אנזו!" הוא קרא. אוי אלוהים אדירים. לגמרי שכחתי מאנזו שעמד ליד המכונית. לחיי בערות כשהוא הגיע והסתובב סביב פינת הבית. "תכניס את ודה למכונית. אני הולך לקחת את האוכל שלנו לדרך ולהגיד לכולם שאנחנו עוזבים." "אני אעצור ליד הדלת," הוא אמר ללוקה. ואז הוא הניח