עיניה מתרחבות אליי כשאני כבר כמעט בפנים, גופה קופא והיא נחנקת סביבי. הזין שלי קופץ בתאווה למראה ולתחושה שהיא נחנקת ממני, מה שמזכה אותי במבט זועף מהשרמוטה הקטנה והחוצפנית שלי. אני צוחק ומחזק את אחיזתי בשיערה, ומזיז לאט את הירכיים לאחור כך שהיא יונקת רק חצי מהזין שלי. היא נאנחת, מעבירה את לשונה עליי, יונקת אותי חזק כשדמעות זולגות על לחייה. אני נותן לה להתרגל לגודל שלי לפני שאני מחליק את הזין שלי פנימה עוד יותר. "ילדה טובה," אני אומר לה כשהיא לא נחנקת. היא כמעט קורנת מהשבח שלי ומכניסה אותי עוד סנטימטר. כשהיא נחנקת שוב, היא מביטה בי במבט עצוב בעיניה. "אם היה לך מושג כמה אני אוהב לראות אותך נחנקת מהזין שלי, לא היית נראית כל כך עצובה עכשיו." אני צופה בעוד דמעות נופלות ומחליק פנימה עד הסוף. כשהזין שלי קבור בגרונה הארור, אני נוהם ואוחז בשיערה חזק יותר, נועל את גופינו יחד. היא מייללת כשהיא מבינה שהיא לא יכולה לנשום. "פשוט תירגעי, יפה שלי. תהיי השרמוטה הקטנה והטובה שלי ותני לי לזיין אותך כמו שאני רוצה." היא משמיעה עוד אנחה למשמע דבריי, ואני מרגיש את גופה נרגע. אני מחזיק אותה דוממת לעוד כמה שניות, נהנה מהתחושה של לשונה רצה לאורך הצינור שלי לפני שאני נסוג לאט. היא שואפת מלוא ריאותיה אוויר לפני שאני חובט בה בחזרה, מזיין אותה בקצב קשה ובלתי פוסק שהבתולה הקטנה והמתוקה שלי מקבלת כמו השרמוטה הטובה שהיא. היא נותנת את עצמה לי לגמרי, הופכת לבובת המין הקטנה שלי עד שאני מרגיש את הביצים שלי מתהדקות ואני קובר את עצמי בתוכה בנהמה, ממלא את גרונה בכל פעימה של הזין שלי. היא נאנחת ובולעת אותי, גרונה מתכווץ סביבי, מכריח עוד צמה דביקה של זרע לצאת ממני. כשאני מותש לחלוטין, אני משחרר את אחיזתי בשיערה, מעסה את קרקפתה הכואבת כשהיא מלקקת ויונקת אותי נקייה, סוגדת לזין שלי בהתלהבות שלא ראיתי מעולם אצל אישה. הבחורה הזו מושלמת לעזאזל. הייתי עם כמה נשים שאפילו לא רצו שאגמור להן בפה, והנה הבתולה הקטנה הזו מלקקת את זה כאילו היא גוועת ברעב וזה הדבר הכי טוב שהיא טעמה אי פעם. כדי להוכיח את טענתי, היא מרימה את ראשה מהזין שלי עם פופ רטוב וקולני ומביטה בי. שפתיה נפוחות מזין ואדומות כדובדבן, ואני יכול להרגיש את הזין שלי כבר קם לתחייה. "אני רוצה לעשות את זה שוב," היא אומרת, ונשמעת קצת חסרת נשימה מהיניקה. "לעזאזל, מותק, את יכולה לינוק את הזין שלי מתי שאת רוצה, אבל עכשיו, אני רוצה לזיין את הכוס הבתולה הקטנה שלך." היא משמיעה צווחה כנה ונרגשת ומנענעת בראשה כן. אני מושיט יד למטה, מרים אותה, מחייך כשהיא מיד כורכת את זרועותיה ורגליה סביבי, מצמידה את הכוס שלה לזין שלי באנחה קטנה ושרמוטית שמשגעת אותי. כשהציצים שלה כל כך קרובים, אני לא יכול שלא להתכופף ולכרוך את פי סביב ציץ אחד זקוף, מעביר את לשוני על הפטמה הקשה שלה. אני תופס לחייה אחת עגולה של התחת ומצמיד אותה לצינור שלי כשאני נושך את הפטמה שלה חזק מספיק כדי לגרום לה להתפתל. אני נותן לה עוד יניקה חזקה אחת לפני שאני נסוג ונושא אותה החוצה מהארון ומניח אותה ליד קופסת התכשיטים שחיטטתי בה קודם לכן. "מה אנחנו עושים?" היא שואלת, תוהה בבירור למה אני לא שם אותה על המיטה או סתם מכופף אותה ממש כאן. "אני מסיים את העבודה שבשבילה באתי לכאן." אני פותח את המגירות ומסתכל מסביב, מקפיד לא לגעת בשום דבר באצבעותיי העירומות כעת. כשאני רואה את הניצוץ האדום של אבני אודם מעורבבים עם מחרוזת ארוכה של יהלומים, אני תופס באצבעי מתחתיה ומרים אותה בזהירות החוצה, מחזיק אותה כדי שסופיה תראה. "וואו," היא אומרת, ומושיטה יד להעביר את אצבעותיה על קו התכשיטים. "תסתובבי," אני אומר לה לפני שאני עוטף את השרשרת על חזה החשוף וסוגר את הסוגר. היא משמיעה אנחה קטנה כשהיא מביטה למטה ורואה את היהלומים ואבני האודם שוכנים בין הציצים הזקופים שלה. היא מסתובבת אליי ואומרת, "אני לא יכולה ללבוש את זה." "למה לא?" "זה לא שלי." "זה שלך עכשיו," אני אומר, קורץ לה. היא מהססת, מנסה כמיטב יכולתה לא לחייך. "הקולפקסים הם חרא. שנינו יודעים את זה." אני מושיט יד בחזרה לקופסת התכשיטים ומוציא את העגילים התואמים. אני מבריש את שיערה לאחור, מחליק את הסטאד פנימה ומחבר את הגב. עושה את אותו הדבר לאוזן השנייה, אני אומר, "היא אפילו לא תשים לב שאלה נעלמו. הם אף פעם לא שמים לב." "עשית את זה בעבר?" היא שואלת, ואני מחייך למשמע ההלם בקולה. "את כל כך מתוקה לעזאזל. כל כך נאיבית ותמימה, אבל אף אישה לא נפלה על ברכיה לפניי כל כך מהר והתחננה לינוק את הזין שלי." לחייה מתחממות בסומק שרק גורם לה להיראות סקסית יותר. "היית גונב מהם אם הם היו אנשים טובים?" "לא, לא הייתי." "אז אתה כמו רובין הוד מודרני?" אני צוחק ומניע את אצבעותיי לאורך כל היהלומים ואבני האודם האלה. "לא, יקירתי. אני גונב דברים ואני שומר את הכסף לעצמי. אני מדי פעם נותן קצת, אבל הרוב יושב בחשבון הבנק שלי. מעולם לא היה לי מישהו שרציתי לחלוק את זה איתו עד עכשיו." היא נושכת את שפתה התחתונה ונותנת לי חיוך מהוסס. "איתי?"