רק גברת ליביה נשארה. "בבקשה, א-אל תלכי, גברת ליביה. א-אני מפחד." דמעות זלגו על לחייו. הוא לא רצה להישאר לבד עם החיה. המחשבה לבדה מילאה אותו בפאניקה עצומה. "אל תלכ—" גל נוסף של התכווצויות שטף אותו, והוא זעק מכאב. החיה נהמה, ואז הרימה כפה עצומה ובשתי תנועות מהירות, כמו איקס, קרעה את בגדיו של אמריאל - גם את הבגדים החיצוניים וגם את הפנימיים - והשאירה אותם קרועים לגזרים על הקרקע. אמריאל צעק, עיניו פעור