כל העיניים פנו אל החיה – מהלורדים ועד המיוחסים, ועד העבדים. כולם נותרו דוממים, מבוהלים. איש לא זז שריר. איש לא צעק. הלורדים הנכבדים נותרו עומדים, הבעותיהם זהירות, מוכנים להגן על עמם אם יגיע לכך, גם אם זה אומר להקריב את חייהם שלהם. החיה צעדה אל תוך בית המשפט העליון, צעדיה מלכותיים. רעם נמוך בקע מגרונה, וגרם לאדמה לרעוד תחת משקלה. זנבה העצום התנופף באיום, כאילו מבקש לפגוע במישהו. אמריאל נלחם בדחף לה