אמריאל
אקירה צדקה.
הם חייבים למצוא דרך לברוח מהמקום הארור והנורא הזה.
המחשבה היכתה שוב ושוב בראשו של אמריאל כשראה את האדונים מטרידים את אחותו. הוא נאבק בדמעות, ידיו התקפלו לאגרופים קפוצים.
מיצי מרה עלו לגרונו כשצפה בדרך בה הם ממששים את אקירה.
הוא היה חייב להישאר יציב על הקרקע, להתנגד לדחף להסתער לעברם בניסיון להציל את אחותו. מעשה כזה עלול להוביל להוצאה להורג של שניהם.
שוב, אקירה סיכנה הכל, העמידה
















