"אוקראה," קולו של יאז שבר את הדממה שוב, מלא בתדהמה. "הוד רוממותך, אם המלך הגדול ימשיך כך, הוא ייבש את הילד." זה היה נכון. סוף סוף, ולדייה הצליח להתגבר על ההלם שלו, ואילץ את גפיו הנוקשות לזוז. אבל צעדיו כשלו אחרי צעד אחד בלבד. הוא צפה, מרותק, בחיה של דמוניקאי מוציאה את ניבה מצווארו של הילד, מעצמה, ואוטמת את הפצע בתנועה עדינה של לשונה. "הם יהרגו אותך," קולו של הילד היה לחישה שברירית כנגד פרוות החיה,