מרילין הנהנה, עיניה התמלאו דמעות. "לא, זה לא הצליח. ידענו שקשרים בין אדון למארחת הדם שלו נוצרים לעתים רחוקות, אבל היינו כל כך מאוהבים. כל כך מלאי תקווה... בתור מארחת הדם שלו, הנשמות שלנו כבר היו מחוברות, אז זה לא היה אמור להיות קשה, נכון?" באותו רגע, אייקירה חשה רחמים כלפי האישה הזו וכלפי האדון הגדול ולדיה. במיוחד כלפיו. אייקירה מעולם לא דמיינה שהיא תרגיש חמלה כלפי הזכר הזה. מרילין נאנחה בכבדות ומ