הוא נישק נשיקה רכה על מצחה. "זה ההזיה מדברת, מרל. את אוהבת את בן זוגך, ואינך רוצה לפגוע בו כך." "לא, לא, אני רוצה אותך. הנרי יודע שאני פונדקאית הדם שלך. הוא מבין ומקבל את המשמעות," מחתה. "אבל תשנאי את עצמך אחרי שהרעב יסופק. זה לא מקובל, יקירתי," קולו היה מתוח, אבל הוא התרחק. "עלינו להתנגד למשיכה. אבל אני אעזור לך." מרלין זעקה, מעונה. הצורך לספק את העוררות הבוערת שלה היה כה עז עד שדמעות מילאו את עי