דייזי שכבה קצת על המיטה. ריח טעים נכנס מתחת לדלת, ובטנה רעמה. היא התהפכה מצד לצד, נעשתה רעבה יותר ורצתה להציץ. בדיוק כשדייזי היססה, הדלת נפתחה, ומבטה פגש את עיניו העדינות של אמרי. היא התחבאה בביישנות מתחת לשמיכות. אמרי צחקק. "מאחר שאת ערה, אל תישארי במיטה. צאי לאכול משהו." דייזי מלמלה, "אני לא רעבה." "הכנתי את דייסת השיבולת שועל והפנקייקים האהובים עלייך. את בטוחה שאת לא רוצה?" אמר אמרי. לשמע דבריו