דייזי לקחה מונית לרחוב האוכל הסמוך לבית הספר. היא הקפידה במיוחד לעטות מסכה וניגשה לחנות הפסטה מהפעם הקודמת, ובחרה באותו מקום כמו אז. מבטה בפסטה העלה לפתע את המחשבה על הסצנה שבה אמרי חטף לה את האוכל. הגבר הקר והאצילי נראה ילדותי יותר. זוויות שפתיו התעקלו כלפי מעלה. מיד לאחר שהרימה את המזלג, קיבלה שיחה מאמרי. קולו המגנטי והעדין בקע מן הטלפון. "אכלת?" "עדיין אוכלת." דייזי לא סיפרה לאמרי שהוא לא אכל ב