הַמְשָׁרֵת אָמַר בְּטוֹן שָׁקֵט, "הוּא בְּמַצַּב רוּחַ טוֹב הַיּוֹם."
דֵּוָאן חָשַׁב שֶׁאַחֲרֵי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה זְמַן, הַכַּעַס בְּלִבּוֹ שֶׁל דִּילָן כְּבָר הָיָה צָרִיךְ לִשְׁכֹּךְ.
בַּסָּלוֹן, דִּילָן סִיֵּם לְהָנִיחַ אֶת הַטֶּלֶפוֹן, פָּנָיו מַרְאִים שִׂמְחָה בִּלְתִּי נִשְׁלֶטֶת. בְּנוֹ הַצָּעִיר סוֹף סוֹף חוֹזֵר.
אַף עַל פִּי כֵן, מַצַּב הָרוּחַ הַשָּׂמֵחַ שֶׁל דִּילָן נֶעֱלַם בְּרֶגַע ש
















