בבית החולים, המטפלת הביאה ארוחת ערב. זו הייתה ארוחה מזינה ובריאה. דייזי הביטה במאכלים ומצאה את עצמה משתוקקת לפנקייק בננה וקדירת שרימפס שאמרי היה מכין. מרכיבים רגילים היו יכולים להפוך למאכלים טעימים וריחניים בידיו. ניצוץ של בדידות הבהב בעיניה היפות של דייזי. היא הבינה שאולי לעולם לא תאכל שוב את הארוחות שבישל אמרי. דייזי הרימה את המזלג ואכלה לאט. היא אכלה רק קצת, אבל הרגישה שבעה ואמרה, "אני שבעה." מ