תקשיב לי, קווין. יש לנו רק שתי בנות, נכון? אני יודעת, מארי היא לא הבת הביולוגית שלך, אבל היא קראה לך אבא כל חייה... לפני שג'ניפר סיימה את המשפט, קווין קטע אותה. הוא החלים במיטה כבר חודשים רבים, והרגיש הרבה יותר טוב. "מה את מנסה לומר? פשוט תגידי לי ישר. אחרי הכל, אני בעלך האוהב." "אני יודעת שאתה אוהב אותי ואת מארי שלנו..." ג'ניפר אחזה בידו של קווין, שהייתה כה רזה עד שנראתה כעור ועצמות, ואמרה ברכות, "ציינת שתשלח את ביאנקה ללמוד בחו"ל אחרי שתסיים את התיכון, נכון? מארי שלנו גדולה מביאנקה רק בשנתיים, וכל מה שהיא עושה בימים אלה זה להסתובב בברים. היא בכלל לא הולכת לשיעורים כמו שצריך, ואני דואגת נורא. אחרי הכל, היא הילדה הביולוגית היחידה שלי! קווין, אני רוצה שמארי תלמד בחו"ל עם ביאנקה!" ביאנקה עמדה מחוץ לדלת, מקמטת קלות את מצחה. מארי הייתה בת עשרים השנה, ובדרך כלשהי למדה להבריז משיעורים עוד כשהייתה בכיתה ח'. היא עישנה, שתתה ובילתה בחוץ כל הלילה. כל אלה היו תוויות שתיארו עד כמה מארי הזאת הייתה 'מיוחדת'. לביאנקה לא הייתה שום אהדה לאחותה החורגת הזאת! קווין ריין לא היה מיליונר. כל חסכונות חייו הסתכמו בדיוק בשש מאות אלף, והוא עבד ללא לאות מדי יום למען משפחתו השנייה. למעשה, הוא עבד כל כך קשה עד שחלה, והכבד שלו קרס לחלוטין. הרופא אף הצהיר שהוא על ערש דווי, ובכל זאת הוא סירב לגעת ולו במעט משש מאות אלף חסכונותיו לצורך הטיפול שלו. לפני חודשיים, קווין הצהיר במפורש שהוא מוותר על הטיפול. ברגע שהמטופל ויתר על חייו, לא היה דבר שמישהו אחר יכול לעשות, בין אם הרופאים ובין אם בתו הביולוגית. קווין אף הכריח את בתו בדמעות להקשיב לצוואתו, באומרו, "ביאנקה, לא השגתי הרבה בחיי. כל מה שעשיתי זה לחסוך לך את שש מאות האלף האלה. אל תהיי עצובה מדי אחרי שאמות. אחרי הלוויה, קחי את הכסף הזה ותסעי ללמוד בחו"ל! תחיי את החיים הכי טובים שאפשר! אל תהיי חמדנית כמו אמא שלך, ואל תהיי חסרת תועלת כמו אבא שלך! כל עוד תקחי את זה ללב, לא אכפת לי למות עכשיו!" אפילו עכשיו, עיניה של ביאנקה האדימו בכל פעם שנזכרה ברגע ההוא. היא ידעה היטב שאביה מתכוון לשמור את שש מאות האלף הללו ללימודיה, גם אם זה אומר להקריב את חייו. לכן לא הייתה לה ברירה אלא לעשות את העסקה הזאת בסתר, תמורת מימון ותורם מתאים לאביה. היא עמדה מחוץ לדלת, מתבוננת באביה ובאמה החורגת מתוודים על אהבתם זה לזה. במקום לשמוח, היא חשה תסכול חסר תקדים. בסופו של דבר, ביאנקה לא נכנסה. כאשר ירדה למטה, נתקלה במארי במקרה. "הו, אם זאת לא ביאנקה הקטנה והטובה שלנו." מארי דחפה קלות את ביאנקה בידה האחת, סיגריה נשית בין אצבעותיה. היא נשפה ענן עשן בפניה של ביאנקה, ואז סקרה את גופה מלמעלה עד למטה, מצקצקת בלשונה. "את בת שמונה עשרה עכשיו, ואבא שלך גוסס בלי כסף לדמי הטיפול הרפואי שלו. מה את אומרת? רוצה לנסות למכור את עצמך עוד כמה פעמים? תוכלי להשאיר את אבא שלך בחיים עוד קצת." ביאנקה הביטה באחותה הדוחה במבט שווה, הבעתה ריקה. היא הרגישה כאילו התסכול שלה מצטבר כל כך עד שתתפוצץ אם לא תפרוק אותו, אז ירקה בפניה של מארי: "אני אוהבת את ההצעה שלך. זה בטח מרגיש כל כך משחרר, כמו לשחרר נאד ענק!" מארי נעצה בה מבט בעיניה היפות. הגישה של ביאנקה הרתיחה אותה מיידית! "פרחחית ארורה, אז יש לך אומץ לענות לי עכשיו?!" ביאנקה התרחקה, מיואשת. מארי הייתה כל כך כעוסה שידה רעדה. היא הסתובבה וצעקה בכל כוחה, "הנה את שוב, מתנהגת כמו קדושה! ובכן, אני לא יכולה לחכות לראות מתי תחשפי את פרצופך האמיתי! אפילו אבא שלך אמר שאמא שלך חסרת בושה! אני חושבת שכדאי לך ללכת להיבדק בבית חולים הגון, רק למקרה שיתברר שאת ממזרה מאיזה סטוץ!" ... כאשר ביאנקה הייתה בחודש השביעי להריונה. היא יכלה להרגיש בבירור שהחיים בבטנה הופכים להיות הרבה יותר נמרצים כעת. הוא היה בועט בה, וזה העניק לה אושר חסר תקדים. כעבור זמן מה, היא החלה לדמיין איך התינוק ייראה לאחר שייוולד. האם זה יהיה בן? או בת? בטנה הייתה כל כך גדולה. האם היא קיבלה יותר מדי תזונה? מאז שביאנקה שמעה במקרה את אביה מסכים לשלוח גם את מארי לחו"ל בבית החולים באותו יום, היא הפסיקה ללכת לבית החולים לעיתים קרובות. לא שהיא הפסיקה לאהוב את אביה. פשוט בטנה גדלה, והיא חששה שאביה יבחין שמשהו לא בסדר אם תבקר אותו לעיתים קרובות מדי. בגדי הפוך הכבדים יכלו לעזור לה להסתיר זאת, אך הם לא היו חסינים מטעויות. בנוסף, ג'ניפר הייתה כל הזמן לצדו של קווין. ביאנקה לא ידעה אם היא באמת דאגה כל כך לבריאותו של בעלה או שהיא דאגה יותר לשמור את שש מאות האלף הללו עבור מארי. ביאנקה יכלה רק לקוות שזו הייתה האפשרות הראשונה. ... כעבור זמן קצר, גילתה ביאנקה שאביה קם מהמיטה וחזר לעבודה, עובד שעות נוספות ויוצא לנסיעות עסקים ללא רגע מנוחה. ביאנקה כעסה והתייאשה, וניסתה לשכנע את אביה מספר פעמים בטלפון, אך לשווא. אחרי השנה החדשה. תאריך הלידה המשוער שלה הגיע. היא שהתה בחדר היולדות הטוב ביותר שהיה לבית החולים הפרטי להציע, וכמה רופאות טיפלו בה כל היום, כל יום. הן ערכו בדיקות ופיקחו על כל צרכיה, מוודאות שלא יפספסו דבר. ביאנקה מעולם לא ניסתה לברר מיהו אבי התינוק, אבל האנשים האלה דנו בו לפעמים בגלוי לפניה. הם מעולם לא אמרו את שמו, אבל ביאנקה יכלה להיות בטוחה שאבי התינוק בהחלט לא היה איש עסקים רגיל. ביאנקה לא ידעה דבר על מצבה, אבל מאוחר יותר שמעה את תוצאות הדיון של הרופאים. הם רצו שהיא תעבור ניתוח קיסרי. לאחר מכן, היא הוכנסה לחדר הניתוח. היא לא חשה כל כאב במהלך התהליך. אולי זה כאב מאוד לאחר שההרדמה פגה. הילד חי בתוכה כתשעה חודשים, ועכשיו הוא נלקח ממנה פתאום! הם היו צריכים להיפרד עכשיו! ההרגשה של פרידה מבשרה ומדמה כאבה לה נורא. זה היה כאב חד שחדר ללבה. בלי שהבחינה, דמעותיה זלגו מעבר לגשר אפה וטפטפו על לחיה. מלכתחילה, כל זה היה רק עסקה הוגנת ורשמית, נכון? אז למה לבה עדיין כאב כך?! פיי עקבה אחר רגשותיה של ביאנקה כל הזמן, צופה בה מתייפחת בחוסר אונים. לבסוף, כשביאנקה הוצאה החוצה, פיי ביצעה את פקודותיה ואמרה לביאנקה, "את רק בת תשע עשרה. העניין הזה יהיה תמיד סוד שתצטרכי להסתיר לכל החיים. ילדה, אני מקווה שתתגברי על זה במהרה, ואני מקווה שיהיו לך חיים טובים מעכשיו והלאה." פיי ניחמה אותה, אך המילים היו אכזריות. "את יכולה להגיד לי אם... זה בן... או בת...?" שאלה ביאנקה בחולשה. "זו בת, והיא בריאה לחלוטין," ענתה פיי בדיוק כפי שהורה לה האדון קרופורד הזקן. הם רצו להימנע מצרות מיותרות בעתיד, אז לא הייתה להם ברירה אלא לשקר לביאנקה. למעשה, היא ילדה זוג תאומים, בן בריא ובת בריאה. ביאנקה עצמה את עיניה, פניה חיוורות. היא הייתה מותשת וישנונית. בת. היו חיים חדשים בעולם עכשיו. זו הייתה בתה. ... ביאנקה נשארה בבית החולים רק עשרה ימים. היא לא יכלה לסבול את חוסר המעש בבית החולים כל היום. היא לא יכלה לסבול את הכאב של מחשבותיה שהתמקדו בבתה ולא בשום דבר אחר. ברגע שעזבה את בית החולים, חזרה ביאנקה לחדרה השכור. הדבר הראשון שעשתה היה להתקשר לאביה. זה היה הטלפון של קווין, אבל ג'ניפר היא זו שענתה. "ביאנקה? אבא שלך עסוק. מה העניין?" ביאנקה השתהתה. ממתי נהיה כל כך קשה להשיג את אביה? "מתי הוא יהיה פנוי?" היא שאלה. "אני לא יכולה להגיד בוודאות. אבא שלך עובד ממש קשה כדי להבטיח שתוכלי לנסוע לחו"ל. שאגיד לו להתקשר אלייך כשהוא יהיה פנוי?" אמרה ג'ניפר. "אני אחכה לשיחה שלו." ביאנקה הרכינה את ראשה וניתקה את השיחה. למעשה, היא ידעה שג'ניפר לא תעביר את ההודעה. כרגע, היא יכלה לספור את קרוביה החיים על כף יד אחת. אביה נסע לעיר אחרת ועבד בייאוש למען המשפחה המוזרה הזאת שלהם. תינוקתה שזה עתה נולדה עשויה להיות בעיר הזאת, או שהיא יכולה להיות במקום אחר. מהרגע שנולדה, התינוקת הזאת השתייכה רק לאיש שעמד מאחורי העסקה. באשר לאמה, זה היה כאילו האדם הזה מעולם לא היה קיים כלל. ביאנקה לא ידעה איך האישה נראית, היכן היא, איזה מין חיים היא חיה, או אם אי פעם התגעגעה לבתה.