ביאנקה לא העזה לומר עוד דבר אחרי שהילד הקטן עיקם את אפו לעומתה. הדקות נקפו. הילד אמר, "זה נראה די מביך, הא." הילדה הנהנה. ביאנקה, "..." "גברתי, את יכולה להתקשר לאבא שלי עכשיו ולהגיד לו שאת לא רוצה לטפל בנו," אמר הילד. הוא היה ילד קטן ועוין למדי. "מעולם לא אמרתי שאני לא רוצה לטפל בכם." היא הייתה חייבת להבהיר זאת. איך תעז לומר שהיא לא רוצה לטפל בילדים של הבוס שלה? הבוס יאכל אותה בלי מלח. "אם את רוצה לטפל בנו, אז תתנהגי כאילו את רוצה." ברור היה שהילד לא אהב את האווירה הקרה הזאת. הגברת הזאת הייתה הרבה יותר טיפשה מהאחרות. ביאנקה, "..." זאת הייתה אשמתה שלא בדקה בלוח השנה לפני שיצאה מהבית. "בוא איתי, אחי הגדול." הילדה הקטנה הבחינה שהבעת פניה של הדודה הופכת ללא נעימה, והיא משכה את אחיה בכעס. ביאנקה נשפה נשימה ארוכה וצפתה בשני הילדים נעלמים מבעד לדלת חדר האמבטיה. בתוך חדר האמבטיה. האחות הקטנה שאלה, "אחי הגדול, למה אתה כל כך רע לגברת היפה?!" "יש לה אינטרס." האח הגדול ריחם על אחותו הקטנה והתמימה ואמר ברצינות תהומית, "הגברות היפות האלה מוכנות לטפל בנו רק כי הן רוצות להתחתן עם אבא שלנו." "הן רוצות להתחתן עם אבא שלנו?" האחות הקטנה לא הבינה. האח הגדול הוסיף, "והגברות האחרות לפחות יודעות להעמיד פנים שהן אוהבות אותנו. תראי את זאת!" אם הגברת הזאת תתחתן עם אבא שלהם, היא בחיים לא תתייחס אליהם יפה. אחותו התעקשה, "סבא רבא תמיד אומר שאסור להסתכל בקנקן אלא במה שיש בו!" אולם, אחיה אמר בכעס, "לא אכפת לי מה את חושבת. בכל מקרה, תהיה לי רק אמא אחת, וזאת האישה שילדה אותי!!" אחותו הייתה בורה אך כעוסה באותה המידה, ואמרה, "סבא רבא אמר ששתלו אותנו בגינה!" "טיפשה!" אחיה היה כל כך זועם שפניו הקטנות האדימו. בלי לומר מילה נוספת, הוא פתח את דלת חדר האמבטיה ויצא. ביאנקה נבהלה. איזה מזג חם יש להם! "סליחה, זאת אשמתי. אני לא יודעת איך להתמודד עם ילדים, ובגלל זה הכול כל כך מביך." ביאנקה חשה התנצלות עמוקה. האחות הקטנה הרימה את ראשה ואמרה, "הכול באשמת אחי הגדול!" ביאנקה הביטה באח הגדול וניסתה לומר במתיקות, "רוצים לראות סרטים מצוירים?" היא הרימה את השלט ואמרה, "העז הנעים והזאב הגדול הגדול, או באבלו דאבלו?" "זה כל כך ילדותי!" האח הגדול לא יכול היה להתאפק ושוב קרא בקול על טיפשותה. ביאנקה נותרה נבוכה. שוב השתררה שתיקה ארוכה. "גברתי, למה שלא תשאלי אותנו בני כמה אנחנו?" ביאנקה מצאה תירוץ להיפטר מהמבוכה. "אז בני כמה אתם?" "אני בת חמש, וגם אחי." "כבר התחלתם ללכת לבית ספר?" אם הם לומדים... היום יום חמישי. "אנחנו הולכים לבית ספר, אבל יש לנו מורה פרטי. הפעם, אבא הוא זה שאמר שהוא רוצה לקחת אותנו לבלות. הוא אמר שיש פה גלגל ענק ממש גבוה." האחות הקטנה שפכה את כל הסודות. "אה, אני מבינה," ענתה ביאנקה. "תני לי את הטלפון שלך, אני רוצה להתקשר לאבא שלי," אמר האח הגדול. ביאנקה מצמצה ומיד נתנה לאח הגדול את הטלפון שלה. בלאנש חיפש בטלפון של ביאנקה את מספר הטלפון של אביו, אך לא מצא אותו. לאחר מכן חיפש את איש הקשר של אביו בוואטסאפ, אך גם את זה לא מצא. "אין לך שום דרך ליצור קשר עם אבא שלי?" הוא שאל, והרים את ראשו להביט בביאנקה. היא הנידה בראשה. "לא." נראה היה שהאח הגדול לא מאמין לה, והוא קימט את מצחו ואמר, "את בטוחה שאין לך?" "אמרתי לך, היא לא גברת רעה שרוצה להיות האמא החורגת שלנו!" האחות הקטנה שלחה לאחיה מבט של בוז מהמקום שבו ישבה. האח הביט באחותו במעט אשמה, ואפילו לא העז להביט בביאנקה. ביאנקה סוף סוף הבינה! אז זאת הסיבה שהילד היה כל כך עוין כלפיה. "אני צריכה להסביר לכם משהו." ביאנקה הביטה בילד ואז בילדה. "אבא שלכם מסר אתכם לג'ייסון, וג'ייסון עסוק בעבודה, אז הוא מסר אתכם אליי לזמן מה. אין שום דבר ביני לבין אבא שלכם. אנחנו רק במערכת יחסי עובד-מעביד." הילד הקטן הביט בביאנקה בהרהור. ביאנקה הודתה ביושר, "אבא שלכם ואני מעולמות שונים. יש אנשים שנולדים מיוחדים, ויש שנולדים רגילים. יהיו להם צרכים שונים ומעגלים חברתיים שונים, כך שאי אפשר לכפות עליהם להתערבב. אתם מבינים את זה?" "לא..." האחות הקטנה הנידה בראשה במבט ריק. ביאנקה פנתה להביט באח הגדול במקום. הוא אמר, "אני מבין. אבא הוא בורגני ואת פרולטרית." ביאנקה פרצה בצחוק. "זה קצת צורב, אבל אתה צודק לחלוטין. יש פער עצום ביני לבין אבא שלכם. אתם לא צריכים לדאוג, גם אם אבא שלכם יהיה הגבר היחיד שנותר בעולם, אני עדיין לא אהפוך לאמא החורגת שלכם. את זה לפחות אתם מבינים?" האחות הקטנה הביטה בביאנקה והנהנה במעט בלבול. "בסדר גמור, בואו נהיה חברים טובים יותר." ביאנקה הציגה את עצמה ואמרה, "שמי ביאנקה ריין. אתם יכולים לקרוא לי גברת ריין או פשוט בי." "אני רייני קרופורד, כמו יום גשום ונחמד." הציגה את עצמה האחות הקטנה. "אני בלאנש קרופורד. את יכולה לקרוא לי בלאנקה או לייני." גם האח הגדול הציג את עצמו, לאחר שזנח את עוינותו. רייני? כמו יום גשום? בלאנש קרופורד? בלאנקה? בלאנקה? רייני? לפתע חשה ביאנקה כאילו הגורל זימן לה את המפגש עם הילדים האלה! מרגע שיישרו את אי-ההבנה, שני הילדים נפתחו אליה בשמחה. היא ביטלה את תוכניות ארוחת הערב שלה עם עמיתיה לעבודה. שני עמיתיה הלכו לעבוד אחרי ארוחת הערב, ואילו המשימה הנוכחית שלה הייתה פשוט לטפל בילדיו של הבוס. בתחילה, ביאנקה הייתה זהירה ביותר, מבועתת מכל מכה או שריטה שהילדים עלולים היו לקבל ושעלולה הייתה לעלות לה במשרתה. אולם בסופו של דבר, היא מצאה את עצמה מתגלגלת עם הילדים על השטיח, ולבה התמלא סיפוק מכאיב. הילדה שלה בוודאי הייתה עכשיו בערך בגיל של לייני ורייני. כשהביטה בפניהם המאושרים, היא כמעט יכלה לראות את התינוקת שלה. מה שלום הילדה ההיא? האם היא מאושרת? באותו לילה, ביאנקה אכלה ארוחת ערב עם שני המלאכים הקטנים. במסעדת המלון היו כל השירותים האפשריים. רייני ישבה במסעדה ואכלה מהאוכל שלה מעט, לפני שהחלה להזיל ריר למראה העוף המטוגן שהיה לילדים אחרים. "תנגבי את הריר, זה מגעיל!" נזף בה אחיה, מקמט את מצחו. ביאנקה מיהרה לתפוס מפית וניגבה את הריר מפיה של רייני. "אבא שלכם אוסר עליכם לאכול עוף מטוגן?" ביאנקה חשה צער כה רב על רייני. אם בתה שלה הייתה מזילה ריר ככה על עוף מטוגן, היא בוודאי הייתה עושה חריגה, רק הפעם. רייני הנהנה, אך עיניה עדיין היו נעוצות בעוף המטוגן שבשולחן הסמוך. היא הייתה כל כך מוסחת עד שאפילו הפילה את מקלות האכילה שלה על הרצפה. "סליחה, מלצר?" ביאנקה נופפה בידה. עשר דקות לאחר מכן. העוף המטוגן הוגש. היו שם שתי חתיכות. האח הגדול לא אכל כלל, ונתן את שתיהן לאחותו. למרות שגם הוא רצה מאוד לטעום, הוא פעל נגד רצון לבו ואמר, "תאכלי כמה שאת רוצה. אבא אומר שגברים צריכים לעמוד בעקרונות שלהם." ביאנקה לא אמרה דבר, אך בפנים הייתה מופתעת למדי. בו בזמן, היא חשה יראת כבוד כלפי הילד בן החמש הזה ושליטתו העצמית אל מול הפיתוי. יש אנשים שמסוגלים להגיע להצלחה יוצאת דופן לאחר שהם גדלים, אך המסע שלהם לא היה חלק כפי שהוא נראה על פני השטח. איש לא ידע כמה הם נאלצו לרסן את עצמם, כמה הם נאלצו להקריב. האם לוק קרופורד היה דוגמה כזאת? הילד הקטן הזה היה קר וחשדן כלפי כולם. ביאנקה לא יכלה שלא להיזכר במה שנינה אמרה אז – שהבוס הוא רודן חסר לב בעולם העסקים. הילד הקטן הזה היה גרסה ממוזערת של אביו