אוליביה חשבתי על האופן שבו אלכסנדר הסתכל עליי בארוחת הערב ועל עוצמת המבט שלו במעלית. הגוף שלי שוב התחמם כולו. "אני זורקת את ריאן," אמרתי, מנסה לשמור על קול נינוח. "תאמיני לי, אחרי מה שהוא עשה, אין לי שום עניין להתעכב עליו. ואני אעריך גברים נאים אחרים כשאני אהיה מוכנה." "טוב. כי ריאן היה זבל ומגיע לך יותר טוב." שמעתי את קולו של ג'ייק ברקע, ואחריו תגובה מעומעמת של אמיליה. "ג'ייק מוסר ד"ש," היא אמרה,