אוליביה האוכל שלנו הגיע, ואכלנו בשקט נוח במשך כמה דקות. הייתי מודעת מאוד לעיניו עלי, צופות בי כשאני מתענגת על כל ביס. אחרי ארוחת הערב, יצאנו אל אוויר הלילה הקריר. זרועו של אלכסנדר החליקה סביב מותני בזמן שחיכינו למכוניתו, אצבעותיו מציירות דוגמאות בטלות על משי השמלה שלי. "נהנית מארוחת הערב?" הוא שאל, נשימתו חמה על אוזני. "זה היה מדהים," הודיתי. "מעולם לא אכלתי סטייק שנמס לי בפה ככה." "אני שמח שאישרת