אוליביה "אני רצינית," התעקשתי, מצליבה את זרועותיי. "זה רק בשביל משקאות ושינה. אל תצפה לשום דבר אחר." "לא ציפיתי לכלום," הוא ענה, עיניו נעוצות בכביש. "את זו שנותנת לי רעיונות." "סליחה?" "שמעת אותי." קולו נחלש. "עומדת שם בתחתונים הירוקים האלה קודם, מסתכלת עליי כאילו את רוצה להיטרף." פניי בערו. "לא עשיתי את זה!" "באמת?" אלכסנדר הציץ, גבה אחת מורמת. "אז למה אמרת לי להסתובב? למה נתת לי לראות אותך בלי כ