אוליביה אלכסנדר פנה בחדות, מפרקי אצבעותיו לבנים על ההגה. "ויקטוריה מאכילה אותם במידע כדי לתמרן אותך." "זה לא עונה על השאלה שלי." "נטשה הייתה אישה שיצאתי איתה בפריז לפני שלוש שנים. זה לא נגמר טוב." "תגדיר 'לא נגמר טוב'." "היא רצתה יותר ממה שהייתי מוכן לתת." "נישואים?" שאלתי. "אהבה," הוא תיקן, קולו שטוח. המילה ריחפה בינינו, כבדה במשמעות. בהיתי מחוץ לחלון, צופה באורות העיר מטשטשים. "ומה עם החדר הנסתר