אוליביה במעלית, תפסתי אותו בוהה בהשתקפות שלי בקירות המראה. "רואה משהו שאתה אוהב?" שאלתי, מחזירה לו את המילים שאמר קודם לכן. מבטו פגש את שלי במראה. "כמה דברים." בלעתי בקושי, מנסה להתעלם מהחום שהתפשט בגופי. המעלית המשיכה לרדת, השקט בינינו טעון. "את צריכה להבין משהו," אמר אלכסנדר, קולו נמוך. "בציבור, את החברה שלי. לא העובדת שלי, לא אשתי החוזית לעתיד. החברה שלי." "הבנתי," עניתי, מסדרת את השרשרת שהוא ע