אוליביה "המשפחה שלך מאשרת," אמר אלכסנדר אחרי רגע. "זה מה שחשוב." "אבא שלי אמר לי להיזהר," הודיתי. "הוא חושב שאנחנו ממהרים." "הוא צודק לדאוג. זה היה מוזר אם לא היה דואג." "ואמא שלי לקחה אותי הצידה כדי לוודא שזה מה שאני רוצה." אלכסנדר הציץ בי. "ומה אמרת לה?" "שאני בטוחה," אמרתי, נפגשת עם מבטו לרגע. "כשזה נכון, זה נכון." משהו הבריק בעיניו, סיפוק, אולי, או משהו עמוק יותר. "תשובה טובה." נסענו בשקט זמן