אוליביה הוא נשען על הקונסולה, פניו סנטימטרים ספורים משלי. לרגע עוצר נשימה, חשבתי שהוא הולך לנשק אותי. במקום זאת, הוא הניח את שפתיו על מצחי, בדיוק כפי שעשה יום קודם לכן. "תנוחי קצת," הוא מלמל. "אראה אותך בבוקר." הנהנתי, לא מסוגלת להוציא מילה כשהוא כל כך קרוב. הבושם שלו עטף אותי, חריף ויקר, וגרם לראשי להסתחרר. "לילה טוב, אלכס," הצלחתי לומר לבסוף, וניגשתי לידית הדלת. "לילה טוב, ליב." כפי שהבטיח, אלכס