מבטו הלוהט לא מש מעיניי כשהוא הצביע על כיסא, ואני צנחתי לתוכו כשעיניי מנסות להימנע משלו. ארטמיס יללה משמחה, מסוחררת מהתרגשות, אבל מנעתי מעצמי לקרוא משמעות כלשהי במעשיו. למדתי כבר מזמן שאם לא אצפה לכלום, לא אוכל להתאכזב. 'לא שמעת את בטא ג'בארי?' התנשפה ארטמיס, ועצרה לרגע מריקודיה כדי לדבר איתי. 'הוא קרא לנו לונה'. מכיוון שבטא ג'בארי לא דיבר בשם הנסיך ואלנס, לא הבנתי מה הנקודה שלה. "מה שמך?" שאל קול